תפריט
תמונת מזונות ילדים ומזונות אישה

מזונות ילדים

מזונות ילדים הם מרכיב מהותי בתיקי גירושין או פרידה. על פי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התש"יט-1959 – "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו".

המשמעות היא שהחובה למזונות נגזרת מהדין האישי אשר חל על הצדדים, ואצל זוגות יהודים – מדובר על הדין העברי. עד לאחרונה, מרבית תיקי המזונות היו נקבעים כמעט באופן קטגורי לפי המפתח הבא:

  • עד גיל 6 – חובה אבסולוטית על האב לתשלום מזונות הילדים.
  • גיל 6-15 – האב מחויב במזונות הכרחיים (צרכים בסיסיים) וההורים מתחלקים במזונות מדין צדקה (מעבר לצרכים הבסיסיים).
  • גיל 15-18 – שני ההורים מחויבים במלוא מזונות הילדים בהתאם להכנסותיהם.

יצוין שנהוג לפסוק בישראל גם מזונות לילדים יהודים בגילאי 18-21 בשיעור של כ-33%, לאור העובדה שהילדים עדיין סמוכים על שולחן הוריהם בעודם משרתים בצבא או בשירות לאומי.

כיצד ייקבע שיעור המזונות? הפרמטרים לקביעת מזונות ילדים עוסקים בעיקר בשלושה מישורים המשלימים וחופפים זה את זה – צרכי הילדים, הסדרי השהייה עם ההורים ויכולותיהם הכלכליות של האב והאם.

יודגש, כי הכנסות ההורים אינן נבחנות אך ורק מתוך משכורתם בפועל, אלא מכל מקורות ההכנסה העומדים לרשותם, וכן מפוטנציאל השתכרותם. כלומר, יכולתם להגדיל את משכורתם. כך, הורה מחויב למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו על מנת לזון את ילדיו, וחובה זו מוטלת על האב ועל האם כאחד.

מגמות חשובות בדיני מזונות – שוויון וחישוב הכנסות

בשנים האחרונות, חלו תמורות חשובות בדיני מזונות ילדים בישראל. הן לאור העובדה שאבות רבים מבקשים להיות מעורבים בחיי הילדים, ואף חותרים להסדרי שהייה רחבים עד כדי משמורת משותפת, והן משום שהמשפחה הישראלית איננה מאופיינת עוד בהכרח בגבר שהינו מפרנס יחיד, ובפערי הכנסות בולטים דווקא לטובת הגבר.

נשים עובדות ומפתחות קריירה משלהן, ולמעשה לא מעט מהן מציגות משכורת גבוהה ומכובדת, ולעיתים אף מתפרנסות ביתר לעומת בן זוגן.

מגמות חברתיות אלה השפיעו על דיני המזונות בכך שכיום, לוקחים בחשבון את הכנסות שני ההורים ואת חלוקת זמני השהייה של הילדים ביניהם באופן שמזונות ילדים מעל גיל 6 יתחלקו בין שני ההורים. לעתים, עד כדי כך שבנסיבות מסוימות לא ישולמו מזונות כלל, וכל הורה יישא בהוצאות הילדים כשהם שוהים אתו. כך למשל, במצב של משמורת משותפת בין הורים בעלי משכורת ומקורות הכנסה זהים (או כמעט זהים) ושילדיהם מעל גיל 6 (כפי שנקבע לאחרונה בפסק דין מפורסם שניתן בבית המשפט העליון בהרכב מורחב).

ייצוג בתיקי מזונות ילדים

מזונות ילדים אינם עניין של מה בכך. ייצוג בתיקי מזונות דורש ממני, כעורכת דין בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנה בדיני משפחה, לראות מבעד למספרים היבשים את התמונה הכוללת.

מצד אחד, ברור לי שכל הורה רוצה להעניק לילדיו את רמת החיים הגבוהה והמיטבית ביותר, וגם ברור לי שבמידה שלא מדובר במשמורת משותפת, אלא באם משמורנית, יכולותיה של האם להגדיל את פרנסתה ולמצות את פוטנציאל השתכרותה ניצבות בפני אתגרים.

מצד שני, ובאותה נשימה, אני מודעת לכך שמזונות ילדים גבוהים המגיעים לעיתים לכדי אלפי שקלים ונוטלים חלק ניכר מהכנסתו השוטפת של האב, עלולים להיות מתכון בטוח למצוקה כלכלית אמיתית ולחוסר שוויון, אשר יפגעו באב ובעקיפין – גם בילדים.

משרדי חותר בתיקים אלה לבור את המוץ מן התבן, ולהגיע לכדי מזונות ילדים הוגנים, נכונים וברי תשלום, ככל הניתן במסגרת הסכם, המותאם אישית לנסיבותיהם של שני ההורים.

מזונות אישה

מזונות אישה הם תשלום שהבעל מחויב לשלם לאשתו כל אימת שהם נשואים זה לזו. על פי סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו".

המשמעות המשפטית של הדבר היא, שכאשר בעל ואישה מחליטים להתגרש, האישה זכאית, בנסיבות מסוימות, לקבל מבעלה מזונות עד להסדרת הגט. החיוב במזונות אישה נועד לקיים תכליות שונות.

ראשית, הוא מאפשר לאישה להמשיך ולקיים את אורח החיים אליו היא הורגלה במהלך הנישואין, על פי הכלל "עולה עמו ואינה יורדת עמו". שנית, וכפועל יוצא מכך, מזונות אישה מונעים מצבים שבהם האישה תגיע לכדי דוחק כלכלי שייאלץ אותה להסכים לוויתורים בהליך הגירושין. ישנם מצבים שבהם מזונות אישה אף משמשים ככלי לקידום התרת הנישואין, כאשר קיים חשש מפני סרבנות גט.

מזונות אישה אינם נפסקים בכל תיק ותיק. הדין העברי קבע מספר עילות אשר יש בהן כדי לפטור את הבעל מתשלום מזונות אישה וביניהן, לדוגמה, אישה מורדת, אישה שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת, בגידה, ועוד.

כמו כן, אם האישה הינה בעלת הכנסה מספקת, ייתכן ולא ייפסקו עבורה מזונות, זאת משום שהדבר עשוי ליצור סיטואציה הפוכה, שבה הגבר הוא זה שנתון בלחץ כלכלי, מצב העלול להוביל אותו לוויתורים לא הוגנים. כאשר אלה הם פני הדברים, הגבר רשאי לטעון כי אין לפסוק מזונות אישה, שכן לפנינו מצב שבו "מעשי ידיה תחת מזונותיה" (כלומר, האישה מרוויחה מספיק כסף למזונותיה).

מזונות אישה לאחר הגירושין

ישנם תיקי גירושין או פרידה שבהם האישה מבקשת לקבל מבן זוגה לשעבר גם "מזונות" לאחר הסדרת הגט ו/או התרת הקשר. מדובר בסיטואציה שכיחה במקרים של פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג, כאשר כלכלת האישה רבצה/הסתמכה כולה (או מרביתה) על הגבר. מזונות אלה אינם מוגדרים "מזונות אישה" באופן רשמי אלא "מזונות משקמים". 

בפסיקת בתי המשפט הוכרה זה מכבר עילת תביעה למזונות משקמים לאחר גירושין. המזונות יכולים להיות תחומים בזמן ואף להיקבע עד לאחרית ימים.

ייצוג משפטי בתיקי מזונות אישה

כעורכת דין בעלת ניסיון של למעלה מ-15 שנה בדיני משפחה, בכל פעם בו אני מייצגת בתיקי מזונות אישה, אני משקיעה מאמצים (ורגישות רבה) בבחינת הנסיבות הכלכליות בין הצדדים, כמו גם בהגדרת עילת הפרידה ומקורות הסכסוך. מוטלת עליי החובה להבחין בין תיקים המצדיקים תשלום מזונות אישה לבין תיקים המובילים למסקנה הפוכה.

אני מודעת היטב לכך שמזונות אישה אינם רק תשלום כספי. לא אחת, מדובר ב"גלגל הצלה כספי" המונע מהאישה להגיע לסיטואציה של מצוקה שתפגע בהחלטות קריטיות לגביה ולגבי ילדיה. מצד שני, מזונות אישה לא יכולים לשמש כמנוף לחץ על הגבר כאשר האישה מסוגלת ויכולה לפרנס את עצמה (אלא בסיטואציות חריגות כמו סרבנות גט).