תפריט
תמונת חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש בגירושין בין בני זוג אשר התחתנו משנת 1974 ואילך, ואין ביניהם הסכם ממון תקף או הסכם גירושין שאושר כדין, תיעשה לפי המנגנון הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

בהעדר הסכם ממון, חלוקת הרכוש תהיה לפי "הסדר איזון משאבים". הסדר הקובע שיתוף ברכוש שנצבר מתחילת הנישואין ועד למועד שבו המערכת הזוגית בין הצדדים הסתיימה ("מועד הקרע").

בהסדר איזון משאבים יש לבצע הערכה מקיפה של שווי נכסי בני הזוג, הן הנכסים המשותפים והן הנכסים אשר שייכים לכל אחד מבני הזוג בנפרד. הרכוש המשותף כולל לא רק כספים ונדל"ן, אלא גם ניירות ערך, רכבים, חסכונות, זכויות שנצברו על ידי מי מהצדדים במהלך שנות עבודתו (דוגמת קופות גמל, קרנות השתלמות, קרן פנסיה, מניות, אופציות), עסקים שהוקמו במשותף או בנפרד על ידי בני הזוג לאורך החיים המשותפים (לרבות נכסי קריירה ומוניטין) וכל רכוש אחר שנצבר.

הסדר איזון משאבים קובע שכאשר הקשר מסתיים, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים, זאת למעט מספר נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון המשאבים, והשייכים לצד אחד בלבד, וקרויים "נכסים חיצוניים":

  • נכסים שהיו שייכים לאחד מהצדדים לפני הנישואין.
  • נכסים שאחד מהצדדים קיבל בירושה בתקופת הנישואין.
  • נכסים שאחד הצדדים קיבל במתנה בתקופת הנישואין.
  • גמלה של ביטוח לאומי אשר משולמת לאחד מבני הזוג.
  • גמלה או פיצוי אשר נפסקו לבן הזוג בשל נזק גוף ולפי הוראת חוק.
  • נכסים שבני הזוג הסכימו ביניהם שיהיו מחוץ למאזן הנכסים המשותפים.

חשוב להדגיש כי למרות שהחוק קובע שהחלוקה תהיה שווה, ישנם מקרים שבהם ישנו מרחב של שיקול דעת לביהמ"ש לסטות מאותה משוואה "חד גונית". ככל שבית המשפט סבור שישנן נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות זאת, בסמכותו להורות שחלוקת נכסי בני הזוג לא תהיה שווה בשווה, אלא לפי תמהיל אחר.

יחד עם זאת, ידועים מקרים שבהם "נכסים חיצוניים" שאינם אמורים לכאורה להתחלק באיזון משאבים, הוחשבו בכל זאת כרכוש המשותף, וזאת לאור נסיבות המקרה. למשל, כשבן הזוג הוכיח כי התקיים בכל זאת שיתוף בנכסים האלו. כך לדוגמה, דירת מגורים שהייתה שייכת לצד מלפני החתונה, אך שימשה את בני הזוג למגוריהם לאורך שנים ונחשבה בכל זאת ל"נכס משותף".

בחלוקת רכוש יש לבצע הערכת שווי לכלל נכסי בני הזוג (למעט נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון המשאבים. הערכת השווי נעשית לרוב בעזרת רואה חשבון או אקטואר. על מנת להגיע לחלוקת רכוש צודקת, חשוב מאד לאתר את מלוא הנכסים של התא המשפחתי, הן "הקרובים" והן "הרחוקים".

במקרים מסוימים, כאשר הפערים הכלכליים בין בני הזוג משמעותיים, או למשל כשצד אחד ניהל את המערך הכלכלי לאורך הזוגיות, ייתכן שהצד הפסיבי לא מודע כלל להיקף הנכסים שנצברו בפועל במהלך חיי השיתוף. ישנן אף סיטואציות שבהן אחד הצדדים נוקט בצעדים לא כשרים בכדי להבריח נכסים, להעלים נכסים או להרחיק את בעלותו מהם. לעתים אין מנוס מהפעלת חוקרים כלכליים ו/או הפעלת כלים משפטיים כגון צווים למניעת הברחת נכסים, צווי גילוי ועוד.

בתביעות לחלוקת רכוש יש להתייחס למכלול הנכסים ולדעת כיצד להגדיר את השותפות לגבי נכסים שיכולים להימצא במחלוקת. על מנת לבצע את הבדיקות הנ"ל, יש להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה, אשר נעזר לעתים בגורמי מקצוע כגון כלכלנים, אקטוארים, שמאים ואפילו חוקרים פרטיים המתמחים בחקירות כלכליות.

ייצוג בתיקי חלוקת רכוש

חלוקת רכוש יכולה להיקבע בהסכם בין הצדדים. כעורכת דין בעלת ניסיון של יותר מ-15 שנה בייצוג זוגות נפרדים/מתגרשים, אני מכירה היטב ביתרונותיהם של הסכמים אלה, בין אם הם נערכים לפני החתונה ומונעים מחלוקות רכוש עתידיות, ובין אם הם נערכים לאחר החתונה, כלומר במהלך הנישואים..

אין מדובר בעניין של מה בכך. הניסיון מלמד, כי פעמים – התוצאה הסופית ב"קרב המשפטי" לא תהיה שונה בתכלית מהתוצאה שתתקבל בבית המשפט. עד כדי כך שההבדל היחיד יהיה בכך שבני הזוג ייגררו (הם וילדיהם) להליכים ארוכים, מתישים, מורכבים, יקרים וכואבים. הליכים שרק יפחיתו מהיקף הרכוש בגין ההוצאות שיידרשו לניהולם.

חשוב לדעת גם, כי הסכמי ממון והסכמי גירושין, כאשר הם נערכים בקפידה, ברגישות ובמקצועיות, מאפשרים להגיע להסכמות אמיתיות בין הצדדים, במקרים רבים אף מעבר לחלוקה דווקנית שהייתה מתבצעת בערכאות, אלמלא ההסכמות. הסכמות אלו כוללות התייחסות לנושאים נוספים בגירושין כמו מזונות אישה, מזונות ילדים ומשמורת.

כאשר אני מלווה זוגות בעריכת הסכמים לפי חוק יחסי ממון, אני מסייעת להם להגדיר את רכושם, לאמוד את שוויו, להבין את משמעות הנכסים השונים ולנסח תמהיל חלוקה נכון, הוגן וחשוב מכך – בר ביצוע.